מסיחים בשאלות בחירה מרובה צריכים להבחין בין דרכי חשיבה, ולא רק למלא את רשימת האפשרויות. מסיח שימושי נשמע סביר למי שטעה בשלב מסוים. כדי לכתוב אותו מתחילים בפתרון הנכון, מזהים טעויות אפשריות ובודקים שהשאלה אינה נפתרת מרמזי ניסוח.
מתחילים בטעות מוגדרת
רושמים כיצד אפשר להגיע לתשובה שגויה: החלפת בסיס בחישוב אחוזים, התעלמות ממילת שלילה או הכללה מתוך דוגמה. כל מסיח מקושר לטעות אחת. אפשרות אקראית אינה מאפשרת להסביר ללומד מה השתבש.
שומרים על ניסוח מקביל
האפשרויות צריכות להתאים לאותה שאלה, באותו סוג מידע וברמת פירוט דומה. תשובה ארוכה ומדויקת לצד שלוש תשובות קצרות יכולה לרמוז על הפתרון. בודקים התאמה דקדוקית כדי שלא יהיה אפשר לשלול מסיח רק בגלל מבנה המשפט.
דוגמה בחישוב אחוזים
אם השאלה מבקשת לחשב מחיר אחרי שתי הנחות, מסיח אחד יכול לנבוע מחיבור אחוזי ההנחה, ואחר מחישוב ההנחה השנייה מהמחיר המקורי. פותרים כל אפשרות בפועל ובודקים שהיא אכן מייצגת את הטעות המתועדת.
בודקים חד־משמעיות
עורך נוסף פותר בלי לראות את התשובה המסומנת. אם אפשר להצדיק יותר מתשובה אחת, מתקנים את השאלה או את האפשרויות. אחרי שימוש בודקים אם מסיח כמעט אינו נבחר; זה סימן לבדיקה ולא הוכחה אוטומטית שהוא מיותר.
רשימת בדיקה מעשית
- פתרו את השאלה לפני כתיבת האפשרויות.
- קשרו כל מסיח לטעות חשיבה.
- בדקו ניסוח ואורך מקבילים.
- בקשו פתרון עצמאי מעורך נוסף.
שאלות נפוצות
מסיח צריך להטעות בכוונה?
הוא צריך להיות סביר למי שמיישם דרך שגויה, בלי להישען על עמימות או טריק שאינו חלק ממטרת ההערכה.
חייבים מספר אפשרויות קבוע?
מספר האפשרויות נקבע לפי פורמט התרגול. איכות המסיחים חשובה יותר מהוספת אפשרויות חלשות רק כדי להגיע למספר מסוים.
להמשך עבודה
להעמקה: בניית מאגר שאלות. אפשר גם לבדוק עם Maman Learning את האפשרויות לפיתוח מוצר הלמידה שלכם.
כתיבת תגובה